האקתון. קיימות.

האתגר של מרכז צעירים

אתגרים
1. איך ניתן לפתור את החוויה הסטודנטיאלית המנוכרת שהביאה עמה התקופה הזו?
2. כיצד ניתן להתמודד עם מציאות מתמשכת של היעדר הבילוי והפנאי המוכרים המגבירה את תחושת הבדידות?

תיאור

הקורונה הביאה איתה שינויים דרסטיים בחוויית המפגש הבין-אישית:

הגבלות על מפגשים, פגיעה קשה בסצינת בילוי, היכרות ופנאי ותחושות היזהרות במרחב אופפות אותנו כל הזמן. בקרב האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתם אנו מזהים כמה מגמות:

עולים צעירים הם אוכלוסייה שמתמודדת עם בדידות גם בתקופות רגילות ובמצב הנתון היא מתגברת עקב חגים, חוסר במקומות להכיר, שאילתות ודילמות רבות בנושא חל"ת ותעסוקה. סטודנטים נאלצים להתרגל לחוויית "אקדמיה ללא קמפוס" ומעידים על קשיים ללמוד לבד בבית, קושי ביצירת קשרים חברתיים חדשים או בשמירה על הקשרים שנוצרו. 

האתגר של אגודת הסטודנטים

אתגרים

1. איך ניתן לפתח יחסים משמעותיים עם אנשים בתקופה של ריחוק חברתי?

2. כיצד ניתן להקל על הקהילה הסטודנטיאלית בתקופה קשה שכזו, שבה עלינו להתמודד עם קשיים לימודיים וחברתיים, בזמן שכמעט ואין מפגשים פורמליים ובלתי פורמליים?

תיאור

הקמפוס, הברים, חדרי הכושר והספריות הם כבר לא חלק מהחוויה הסטודנטיאלית היומיומית. כבר אין מפגשים פורמליים ובלתי פורמליים והרבה סטודנטים וסטודנטיות עלולים להרגיש לבד, במיוחד עם בואו של החורף. סטודנטים וסטודנטיות רבים בחרו, למרות הקושי והמגבלות הרבות, לעבור אל העיר בה הם לומדים, והתאכזבו לגלות שהם כלל לא יכולים להכיר ולגלות את עיר המגורים החדשה שלהם. אחרים בחרו להישאר בבית ההורים או לחילופין לגור בערים אחרות וזולות יותר – שמרחיקות אותם עוד יותר מהקהילה הסטודנטיאלית. המרחק הגדול והלמידה דרך המסכים לא מאפשרים הכרויות מעמיקות ואישיות או בילויים משותפים, והקשיים הללו פגשו סטודנטים וסטודנטיות רבים כשהם לא מוכנים לתחושת הבדידות. כאגודה סטודנטיאלית, אנחנו כאן כדי לחבר את הסטודנטים והסטודנטיות להוויה הסטודנטיאלית עד כמה שניתן, ומנסים להפיג (גם אם במעט) את הבדידות והקשיים אותם הקורונה מביאה. אבל צריך יותר מזה – וכאן אתן ואתם נכנסים לתמונה. עזרו לנו לחשוב על הרעיון הבא שיחזק את הקשרים החברתיים ביננו ויפחית את הבדידות והקושי שכולנו חווים – בתחום הלימודים האקדמיים, יצירת קשרים חברתיים או כל דבר מקורי אחר שיוכל לעשות קצת טוב בתקופה קשה שכזו.

האתגר של פורום מיכל סלה

אתגרים
1. כיצד ניתן לקדם זיהוי של "תמרורי אזהרה" בזוגיות ודפוסים שמנבאים על התנהגות אלימה באמצעות טכנולוגיה?
2. כיצד ניתן לייצר קהילות של "שומרי סף" שיסייעו לנשים באלימות בתקופה של סגר וריחוק חברתי באמצעות טכנולוגיה?

תיאור
אלימות במשפחה איננה ענין פרטי, היא מתרחשת כל הזמן, במרחב הביתי ובמרחב הציבורי. מצוקת הקורונה מרחיבה את ממדי התופעה- השנה נרצחו 20 נשים בישראל והמספרים ממשיכים לעלות. הפתרונות הקיימים היום רלוונטיים לשלב שאחרי מקרה האלימות, ומטילים את האחריות לפתרון הבעיה על כתפיה של האישה- הגשת תלונה במשטרה, צו הגנה/ צו הרחקה ומקלט חירום לנשים וילדים. פורום מיכל סלה קורא למקד את המאמצים במניעה, זיהוי מוקדם ומענה בשעת חירום- והכל באמצעות חדשנות פורצת דרך ושימוש באמצעים טכנולוגיים להצלת חיים ומניעת אלימות במשפחה.

האתגר של מכון חרוב

אתגרים
1. איך אפשר להגן על ילדים כשלא רואים אותם?
2. איך אפשר לעזור לילדים שחווים התעללות והזנחה ולסובבים אותם להבין שהם במצוקה ולפנות לקבל עזרה?

תיאור

מספר הדיווחים על מעשי אלימות במשפחה מאז פרוץ מגפת הקורונה זינק פי ארבעה בהשוואה לשנה שעברה. ואלו רק הנתונים על מקרים שדווחו. משבר הקורונה יצר תנאים להתגברות של מקרי אלימות במשפחה. הסתגרות בבתים, סגירה של מערכת החינוך, תחושות של חרדה, אי וודאות ולחץ כלכלי מהווים סכנה עבור כל אותם ילדים שהבית הוא לא מקום בטוח עבורם. אם לפני הסגרים וההגבלות היה לפחות מצב שבמשך חלק מהיום אנשים נוספים היו רואים את הילדים והילדות (מורים, מדריכים, משפחה, שכנים…), והיה להם עם מי לדבר, אז עכשיו גם זה לא קיים. הפיקוח החברתי והמקצועי פשוט לא קיים עכשיו.

אנחנו יודעים התעללות והזנחת ילדים מתרחשת בכל מקום, בכל סטטוס סוציו אקונומי, מין, דת או גיל. זו מגפה חברתית מורכבת ונדרשת מעורבות של כל מגוון המקצועות כדי להתמודד איתה.

האתגר של המודל הירושלמי

אתגרים
1. כיצד ניתן לשקם קשרים ומערכות יחסים בין מגזרים בעיר לאחר משבר? (קורונה)

2. כיצד ניתן לבנות יותר לכידות חברתית וערבות הדדית בשכונות בעיר?

תיאור
על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, כ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נכשלים ונסגרים במהלך חמש השנים הראשונות לפעילותם. למרות זאת, בשנים האחרונות אנו רואים עלייה מתמשכת במספר העסקים הקטנים שנפתחים מדי שנה בישראל, ובתוך כך גידול מוגבר באנשי מקצוע המשלבים עיסוק כעצמאיים ושכירים יחד. בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם גופים ממשלתיים שונים ועם מערכת ביורוקרטית סבוכה (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות ועוד) המקשה על ההתנהלות היום-יומית בניהול עסק, והדבר מורגש אף יותר כאשר משלבים עיסוק כשכירים יש בירושלים את הריכוז הגבוה ביותר של כלל המגזרים בישראל, היא העיר החרדית והערבית הגדולה בארץ, היא מהווה בית לקבוצות וקהילות רבות ומגוונות. כולם חולקים משאבים ושטח, משלמים מיסים ורוצים לגדל את משפחותיהם בטוב ושגשוג. אך, שוב ושוב אנו עדים למתחים, חיכוכים, מריבות בין קבוצות שונות בעיר. בעת משבר, המתחים הללו מתעצמים והקרעים בין הקבוצות מתעמקים. לאחרונה, הקורונה הקצינה מתחים והעמיקה פערים בין הקבוצות. בשגרה, יש אלף ואחת רגעים של התקרבות ובניית אמון. במסגרת ההאקטון, נחפש דרכים יצירתיות לבנות חזרה את האמון בין הקהילות, ברמה שכונתית, חברתית ועירונית.