פותרים בעיות משמעותיות - יחד!

ג׳רוז.

אחת הערים העתיקות בעולם, העיר הגדולה, המגוונת והמורכבת בישראל- היא גם, ובעיקר- בית לעשרות אלפי סטודנטים וצעירים הלומדים, היוצרים וחולמים בה על עתיד טוב יותר. לה- ולהם!

למה עכשיו?

מגיפת הקורונה לא פסחה על ירושלים, ועלינו: היא שלחה אותנו לבידוד ביתי, הדירה אותנו ממרכזיה השוקקים , ממוסדות הלימוד וממקומות העבודה, ועל הדרך יצרה קשיים ואתגרים משמעותיים ברמה העירונית, הקהילתית והאישית. בחודשים האחרונים שוחחנו עם עיריית ירושלים, גופים סטודנטיאלים וארגונים חברתיים, ולמדנו על המצוקות המשמעותיות ביותר שיש כיום בירושלים.

איך עושים את זה?

נסגרים על אתגר, מגישים מועמדות להשתתף בהאקתון, מרכיבים צוותים עם חברים.ות או א.נשים בעלי תחומי עניין משותפים ומצטרפים אלינו ל-3 ימים מקוונים ואינטנסיביים של יצירתיות, עבודת צוות והפיכת חזון למציאות!

מה יוצא לכם.ן מזה?

אנחנו מאמינים שתהליך פיתוח הפתרונות יתן לכם ולכן ניסיון מעשי משמעותי בתהליכי חדשנות ויזמות שיסייע לכם בפיצוח אתגרים, בהגשמה של רעיונות יזמיים, בהובלת פרוייקטים וביום שאחרי התואר.
אנחנו מאמינים בכוח היצירתי שלכם ושלכן - הסטודנטים והסטודנטיות בירושלים- לפתח פתרונות לכמה מהאתגרים המשמעותיים שאנחנו מתמודדים איתם היום. לכן, בהאקתון הקרוב אנחנו מזמינים אתכם להתמודד עם הבעיות האלו ולהציע רעיונות לשיפור החיים של כולנו.

לוגו של האקתון ירושלים.עיר.קהילה

1. אתגרי העיר

החוויה העירונית היא הרבה יותר מסך הבניינים והסגנונות האדריכליים. לכל עיר יש אופי המגדיר אותה ומלווה את התושבים בחיי היומיום. האתגרים הבאים עוסקים בחוויה האורבנית ובמרכיבים השונים המאפיינים אותה.

האתגר של רוח חדשה

אתגרים
1. איך ניתן להתמודד בצורה יעילה ופשוטה עם סבך הביורוקרטיה אותו נאלץ לעבור כל עסק קטן?
2. כיצד ניתן לפתור את חוסר הבהירות בהתנהלות השוטפת של עסק, ולהביא לכך שבעל עסק ידע מה נדרש ממנו וכיצד לבצע זאת?

תיאור
על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, כ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נכשלים ונסגרים במהלך חמש השנים הראשונות לפעילותם. למרות זאת, בשנים האחרונות אנו רואים עלייה מתמשכת במספר העסקים הקטנים שנפתחים מדי שנה בישראל, ובתוך כך גידול מוגבר באנשי מקצוע המשלבים עיסוק כעצמאיים ושכירים יחד. בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם גופים ממשלתיים שונים ועם מערכת ביורוקרטית סבוכה (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות ועוד) המקשה על ההתנהלות היום-יומית בניהול עסק, והדבר מורגש אף יותר כאשר משלבים עיסוק כשכירים וכבעלי עסק קטן יחד.

 

 

האתגר של האגף לקידום עסקים בעיריית ירושלים

אתגרים
1. כיצד ניתן לשפר את חווית ההולכים ולהוסיף משחקיות למרכז העיר?
2. כיצד ניתן לקדם את העסקים הקטנים הפועלים במרכז?

תיאור
המטרה באתגר זה היא להעיר בחזרה את מרכז העיר ולקדם אותו כלב הפועם של העיר. אנחנו מחפשים דרכים לשפר את כוח המשיכה של מרכז העיר ולסייע לעסקים הקטנים הפועלים בו להתמודד עם האתגרים בימי קורונה. העסקים הקטנים בעיר יוצרים רצף הליכתי וחוויה נעימה של שיטות במרכז ולכן הם חיוניים ליצירת החוויה העירונית. לכן, נשמח גם לקבל הצעות ורעיונות לקידום העסקים הקטנים ובהם - מסעדות, בתי הקפה, חנויות העיצוב הקטנות, הבגדים, הספרים ועוד עסקים רבים וטובים. אנחנו מזמינים אתכם להציע פתרונות יצירתיים, טכנולוגיים, עיצוביים, הנדסיים ועוד לקידום מרכז העיר והעסקים הפועלים בו.

האתגר של JETH

אתגרים
1. כיצד ניתן להנגיש את ההתניידות והביקור בעיר באופן קל יותר?כיצד הופכים את החוויה והביקור בעיר ליותר דיגיטלית?
2. איך הופכים את החוויה בעיר למקומית?

תיאור

כיום העיר ירושלים לא נמצאת להרבה ישראלים בתודעה כיעד שוקק, חי ובעל מגוון הצעות לביקור בעיר. לאור הקורונה הרבה ישראלים מוצאים את עצמם מנסים לחפש מקומות חדשים בארץ לביקור, ואין ספק שלירושלים יש מה להציע. לא רק כותל, לא רק מוזיאונים ודת. יש את ירושלים היום יומית והחווייתית עם המקומות הקטנים והייחודיים שהופכים את העיר למה שהיא.

לכן, במסגרת ההאקתון אנחנו מחפשים את החידושים והרעיונות היצירתיים שיחשפו את ירושלים האמיתית ויעזרו לכל מי שמבקר בה להכיר, לנווט, להתמצא ולהרגיש כמו מקומי.

 

האתגר של אגף תרבות, עיריית ירושלים

אתגרים
1. כיצד ניתן לשתף פעולה בין מוסדות התרבות, האמנים והעסקים בכדי שישמשו כמובילים של החייאת חיי התרבות, המסחר והתיירות בירושלים שאחרי הקורונה?

תיאור
סביר להניח כי התקופה שאחרי הקורונה תאופין בבום של תיירות, מסחר ובילוי פנאי. לירושלים יש פוטנציאל אדיר בתחרות על ליבו וכיסו של התייר/המבקר. תכניות משותפות של מוסדות התרבות, האמנים והעסקים יכולה להפוך לקלף המנצח של העיר וכמובן השותפים ייהנו מפירות ההצלחה.

האתגר של מרכז קריירה

אתגרים
1. איך סטודנטים יכולים להתמודד עם העובדה שקשה יותר לצבור ניסיון תעסוקתי במהלך תקופת הלימודים?
2. איך ניתן להתמודד עם המחסור במשרות סטודנט בתחומים שונים בירושלים?

תיאור
מאז נכנסה מגיפת הקורונה לחיינו ירושלים, כמו ערים אחרות, חווה אתגרים ומשברים שונים בתחום התעסוקה. אחד האתגרים המרכזיים הוא המחסור במשרות סטודנט בתחומים שונים, החל ממגזר הייטק והמגזר העסקי ועד המגזר הציבורי והשלישי. סטודנטים במהלך תקופת הלימודים שואפים לצבור ניסיון תעסוקתי על מנת לשפר את סיכוייהם להתקבל למשרה התחלתית טובה כאשר יסיימו ללמוד, הקשורה לתחום המקצועי שלהם. המחסור במשרות סטודנט פגע באפשרות הזו וכעת סטודנטים נתקלים בקושי לצבור ניסיון ולמצב את עצמם בשוק התעסוקה.

 

 

האתגר של מרכז צעירים

אתגרים
1. איך ניתן לפתור את עזיבתם של ירושלמים צעירים את העיר שעוזבים מאחר ואין מקומות תעסוקה רלוונטיים לתחום בו הם מוכשרים ומעוניינים לעסוק?
2. כיצד ניתן להתמודד עם שוק התעסוקה בירושלים שאינו מכיל את כל הסקטורים/ מקצועות באופן מספק לייצוגם באוכלוסיה?

תיאור

ירושלים מאופיינת במספר סקטורים ומקצועות בהם יש מקומות תעסוקה רבים (למשל בממשל וחינוך ירושלים מובילה). לצד זאת, ישנם מגזרים ותחומים שלא מצויים בעיר (בכלל או במיעוט מובהק). ישנו פער בין מקצועות עדכניים בהם צעירים מעוניינים לעסוק לבין ההיצע הקיים בעיר.

פער זה עשוי לגרום לעזיבה את העיר וכן פוגם בפיריון של העיר, שיכולה להשתכר מענפי עיסוק מגוונים יותר. 

אנו מעוניינים לחשוב יחד איתכם על פתרונות יצירתיים בכדי לחזק את ההון האנושי הצעיר לצד את העיר עצמה.

2. אתגרי הקהילה

באופן פרדוקסלי, דווקא בעולם יותר מחובר - אנחנו שואפים לחזק את תחושת השייכות והמשמעות שלנו כחלק מקבוצה. האתגרים הבאים עוסקים בחווית הקהילה, בקשרים ההדדיים ובאחריות כלפי חברי קהילה אחרים.

האתגר של מרכז צעירים

אתגרים
1. איך ניתן לפתור את החוויה הסטודנטיאלית המנוכרת שהביאה עמה התקופה הזו?
2. כיצד ניתן להתמודד עם מציאות מתמשכת של היעדר הבילוי והפנאי המוכרים המגבירה את תחושת הבדידות?

תיאור

הקורונה הביאה איתה שינויים דרסטיים בחוויית המפגש הבין-אישית:

הגבלות על מפגשים, פגיעה קשה בסצינת בילוי, היכרות ופנאי ותחושות היזהרות במרחב אופפות אותנו כל הזמן. בקרב האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתם אנו מזהים כמה מגמות:

עולים צעירים הם אוכלוסייה שמתמודדת עם בדידות גם בתקופות רגילות ובמצב הנתון היא מתגברת עקב חגים, חוסר במקומות להכיר, שאילתות ודילמות רבות בנושא חל"ת ותעסוקה. סטודנטים נאלצים להתרגל לחוויית "אקדמיה ללא קמפוס" ומעידים על קשיים ללמוד לבד בבית, קושי ביצירת קשרים חברתיים חדשים או בשמירה על הקשרים שנוצרו. 

 

 

האתגר של אגודת הסטודנטים

אתגרים

1. איך ניתן לפתח יחסים משמעותיים עם אנשים בתקופה של ריחוק חברתי?

2. כיצד ניתן להקל על הקהילה הסטודנטיאלית בתקופה קשה שכזו, שבה עלינו להתמודד עם קשיים לימודיים וחברתיים, בזמן שכמעט ואין מפגשים פורמליים ובלתי פורמליים?

תיאור

הקמפוס, הברים, חדרי הכושר והספריות הם כבר לא חלק מהחוויה הסטודנטיאלית היומיומית. כבר אין מפגשים פורמליים ובלתי פורמליים והרבה סטודנטים וסטודנטיות עלולים להרגיש לבד, במיוחד עם בואו של החורף. סטודנטים וסטודנטיות רבים בחרו, למרות הקושי והמגבלות הרבות, לעבור אל העיר בה הם לומדים, והתאכזבו לגלות שהם כלל לא יכולים להכיר ולגלות את עיר המגורים החדשה שלהם. אחרים בחרו להישאר בבית ההורים או לחילופין לגור בערים אחרות וזולות יותר – שמרחיקות אותם עוד יותר מהקהילה הסטודנטיאלית. המרחק הגדול והלמידה דרך המסכים לא מאפשרים הכרויות מעמיקות ואישיות או בילויים משותפים, והקשיים הללו פגשו סטודנטים וסטודנטיות רבים כשהם לא מוכנים לתחושת הבדידות. כאגודה סטודנטיאלית, אנחנו כאן כדי לחבר את הסטודנטים והסטודנטיות להוויה הסטודנטיאלית עד כמה שניתן, ומנסים להפיג (גם אם במעט) את הבדידות והקשיים אותם הקורונה מביאה. אבל צריך יותר מזה – וכאן אתן ואתם נכנסים לתמונה. עזרו לנו לחשוב על הרעיון הבא שיחזק את הקשרים החברתיים ביננו ויפחית את הבדידות והקושי שכולנו חווים – בתחום הלימודים האקדמיים, יצירת קשרים חברתיים או כל דבר מקורי אחר שיוכל לעשות קצת טוב בתקופה קשה שכזו.

האתגר של פורום מיכל סלה

אתגרים
1. כיצד ניתן לקדם זיהוי של "תמרורי אזהרה" בזוגיות ודפוסים שמנבאים על התנהגות אלימה באמצעות טכנולוגיה?
2. כיצד ניתן לייצר קהילות של "שומרי סף" שיסייעו לנשים באלימות בתקופה של סגר וריחוק חברתי באמצעות טכנולוגיה?

תיאור
אלימות במשפחה איננה ענין פרטי, היא מתרחשת כל הזמן, במרחב הביתי ובמרחב הציבורי. מצוקת הקורונה מרחיבה את ממדי התופעה- השנה נרצחו 20 נשים בישראל והמספרים ממשיכים לעלות. הפתרונות הקיימים היום רלוונטיים לשלב שאחרי מקרה האלימות, ומטילים את האחריות לפתרון הבעיה על כתפיה של האישה- הגשת תלונה במשטרה, צו הגנה/ צו הרחקה ומקלט חירום לנשים וילדים. פורום מיכל סלה קורא למקד את המאמצים במניעה, זיהוי מוקדם ומענה בשעת חירום- והכל באמצעות חדשנות פורצת דרך ושימוש באמצעים טכנולוגיים להצלת חיים ומניעת אלימות במשפחה.

האתגר של מכון חרוב

אתגרים
1. איך אפשר להגן על ילדים כשלא רואים אותם?
2. איך אפשר לעזור לילדים שחווים התעללות והזנחה ולסובבים אותם להבין שהם במצוקה ולפנות לקבל עזרה?

תיאור

מספר הדיווחים על מעשי אלימות במשפחה מאז פרוץ מגפת הקורונה זינק פי ארבעה בהשוואה לשנה שעברה. ואלו רק הנתונים על מקרים שדווחו. משבר הקורונה יצר תנאים להתגברות של מקרי אלימות במשפחה. הסתגרות בבתים, סגירה של מערכת החינוך, תחושות של חרדה, אי וודאות ולחץ כלכלי מהווים סכנה עבור כל אותם ילדים שהבית הוא לא מקום בטוח עבורם. אם לפני הסגרים וההגבלות היה לפחות מצב שבמשך חלק מהיום אנשים נוספים היו רואים את הילדים והילדות (מורים, מדריכים, משפחה, שכנים...), והיה להם עם מי לדבר, אז עכשיו גם זה לא קיים. הפיקוח החברתי והמקצועי פשוט לא קיים עכשיו.

אנחנו יודעים התעללות והזנחת ילדים מתרחשת בכל מקום, בכל סטטוס סוציו אקונומי, מין, דת או גיל. זו מגפה חברתית מורכבת ונדרשת מעורבות של כל מגוון המקצועות כדי להתמודד איתה.

האתגר של המודל הירושלמי

אתגרים
1. כיצד ניתן לשקם קשרים ומערכות יחסים בין מגזרים בעיר לאחר משבר? (קורונה)

2. כיצד ניתן לבנות יותר לכידות חברתית וערבות הדדית בשכונות בעיר?

תיאור
על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, כ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נכשלים ונסגרים במהלך חמש השנים הראשונות לפעילותם. למרות זאת, בשנים האחרונות אנו רואים עלייה מתמשכת במספר העסקים הקטנים שנפתחים מדי שנה בישראל, ובתוך כך גידול מוגבר באנשי מקצוע המשלבים עיסוק כעצמאיים ושכירים יחד. בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם גופים ממשלתיים שונים ועם מערכת ביורוקרטית סבוכה (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות ועוד) המקשה על ההתנהלות היום-יומית בניהול עסק, והדבר מורגש אף יותר כאשר משלבים עיסוק כשכירים יש בירושלים את הריכוז הגבוה ביותר של כלל המגזרים בישראל, היא העיר החרדית והערבית הגדולה בארץ, היא מהווה בית לקבוצות וקהילות רבות ומגוונות. כולם חולקים משאבים ושטח, משלמים מיסים ורוצים לגדל את משפחותיהם בטוב ושגשוג. אך, שוב ושוב אנו עדים למתחים, חיכוכים, מריבות בין קבוצות שונות בעיר. בעת משבר, המתחים הללו מתעצמים והקרעים בין הקבוצות מתעמקים. לאחרונה, הקורונה הקצינה מתחים והעמיקה פערים בין הקבוצות. בשגרה, יש אלף ואחת רגעים של התקרבות ובניית אמון. במסגרת ההאקטון, נחפש דרכים יצירתיות לבנות חזרה את האמון בין הקהילות, ברמה שכונתית, חברתית ועירונית.

איך זה עובד?

במה זוכים?

  • פרס ראשון 15,000 ש״ח
  • פרס שני 10,000 ש״ח
  • פרס שלישי 5,000 ש״ח

מה מגישים?

לקראת אירוע הסיום מגישים סרטון קצר, בן 2 דקות המתאר את הבעיה, פרוטוטייפ/ מוקאפ של הפתרון המוצע והדגמה כיצד הרעיון עובד (אל תספרו לנו - הראו לנו).

מה חשוב?

בראש ובראשונה, הרעיון עצמו - עד כמה הוא פותר את הבעיה ועד כמה הוא יצירתי וחדשני.
שימו דגש על ישימות - עד כמה הפתרון ישים ומה מידת היכולת של הצוות ליצור אותו.
הצגת אב טיפוס - יש להראות באיזה אופן הוא פותר את הבעיה ומה רמת הבשלות שלו.
דבר אחרון הוא הפיץ׳ עצמו - עד כמה הוא ברור ועד כמה הוא משכנע.

לוח זמנים

hackJLM#

18:30 | הצגת נושא ההאקתון ואתגריו

יזמות וחדשנות - הכל זה בצוות?

18:30 | הרצאה בנושא בניית צוות מנצח

COME TOGETHER
RIGHT NOW

19:00 | אירוע בניית צוותים (טיפ: מגוון יותר = טוב יותר)

DAY ONE

18:30 | קיק-אוף
19:30 | סדנת רעיונאות

DAY TWO

15:00-16:00 | AWS - מבוא לענן (ושירותים) עם בועז זינימן
17:00-22:00 | מפגשים עם מנטורים
19:00 | סדנת פיתוח מוצר

DAY THREE

17:00-22:00 | מפגשים עם מנטורים
19:00| סדנת פיץ'

DAY FOUR

07:00 | הגשת הפרוייקטים
19:00 | אירוע סיום

מי אנחנו?

JLM IMPACT

מאגד JLM Impact מורכב ממרכזי חדשנות ויזמות של שלושה מוסדות אקדמיים מובילים בירושלים: האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ועזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה.
המאגד הוקם במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח את העיר ירושלים כסביבה בעלת תרבות חדשנית-יזמית.
יחד, מאגד החדשנות JLM IMPACT רותם את כוחם של העיצוב, ההנדסה והמדעים כדי לקדם השפעה חיובית בירושלים ובעולם.

שותפים

מנטורים

שופטים

שאלות נפוצות

הקאתון הוא אירוע אינטנסיבי בו אנשים יוצרים פרויקטים ומיזמים הפותרים בעיות בשיתוף פעולה. ההקאתון נפתח בהצגת האתגרים הדורשים פיצוח, והצוותים מתקדמים לאורכו משלב הרעיון ועד פתרון שלם, המוצג באירוע הסיום של ההאקתון. ההאקתון שלנו מתנהל כתחרות אשר בסופה, צוות שופטים יבחר מי פיתח את הפתרונות הטובים והמתאימים ביותר לאתגרים וצוותים אלו יזכו במגוון פרסים.

ההאקתון הוירטואלי הזה יתקיים בזום. בנוסף, במידה ומגבלות מגפת הקורונה יאפשרו - נשמח לארח אתכם במרחבי עבודה יעודיים ברחבי העיר ירושלים כדי שתוכלו להפגש ולעבוד יחד על הפרויקט.

האתגר פתוח לתלמידים, סטודנטים, בוגרים וצוותים שעובדים על מיזמים. כל מי שיש לו רעיון מוזמן לגבש צוות ולהצטרף לתחרות. ניתן להצטרף לא רק מתוך המוסדות המארגנים וליצור צוותים משולבים.

כל אחד נדרש למלא טופס הרשמה עצמאי. בטופס ההרשמה נרצה לשמוע מדוע תרצו להצטרף להאקתון, כאשר ניתן להרשם עם רעיון ברור או בלי, מתוך כוונה להצטרף לצוותים אחרים. המתקבלים להאקתון יוכלו לגבש צוותים יחד עם חברים, בעזרת אירוע הכרת השותפים או בקבוצת הפייסבוק שלנו. לאחר מכן תצטרכו לעדכן אותנו עד לתאריך 31.12.2020 בשם הצוות, מיהם החברים בו ומה האתגר עליו תרצו לעבוד.

הכי חשוב- ברוכים הבאים להקאתון הראשון שלך. זהו רגע גדול.
לאחר ההרשמה להאקתון נעדכן אותך על סטטוס קבלה. המתקבלים להאקתון יקבלו מייל מפורט עם תיאור התהליך ויוכלו להצטרף לאירוע ולקבוצת הפייסבוק של ההאקתון על מנת להתקדם עם הרכבת הצוות.
עד לתאריך 31.12.2020 תצטרכו לעדכן אותנו על הצוות המשתתף ומה האתגר שבחרתם לפתור. ביום ראשון ה- 3.1.2020 בבוקר תקבלו מאיתנו מייל עם כל הפרטים על הרשמה למנטורים, תהליך השיפוט ועוד.
ביום ראשון בערב באירוע ההשקה נציג את התהליך לעומק ואת ההצעה שלנו לתהליך עבודה. בגדול נמליץ לכם ביום הראשון של ההאקתון לעבוד על הקונספט של הפרוייקט, ביום השני להתמקד בפיתוח הפרוטוטייפ המציג את הפרוייקט וביום השלישי להתמקד ביצירת הוידאו להגשה.
ובבקשה - תרגישו בנוח לפנות אלינו בכל שאלה!

ברור. ראשית, הפתרון שתיצרו בהקאתון לא חייב להיות טכנולוגי. שנית, גם בעבודה על פתרון טכנולוגי נדרשים אנשים עם מגוון יכולות ומיומנויות כמו הבנה בתחום, עיצוב, ניהול פרוייקט, שיווק וכו'. כלל ידוע הוא שהצוותים הטובים ביותר מורכבים תמיד מאנשים בעלי חוזקות, יכולות ורקעים שונים.

כן, ההשתתפות בהאקתון היא בצוותים של 2-5 חברים. עם זאת, ההרשמה להאקתון מתבצעת כיחידים ולאחר מכן אנחנו מזמינים אתכם להרכיב צוותים עם מתקבלים אחרים - החל מחברים שלכם ועד לאנשים שתכירו דרך קבוצת הפייסבוק היעודית או אירוע הכרת השותפים. אנחנו מעודדים אותך להצטרף לקבוצת הפייסבוק ולאירוע כדי לפגוש אנשים חדשים עם יכולות וסגנון חשיבה השונים משלכם כדי ליצור צוות מגוון שיגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם בהאקתון!

פרוטוטייפ הוא הדגמת הפתרון שאתם יוצרים. בחלק זה נרצה להבין כיצד המוצר או השירות שאתם מציעים לנו יעבדו ולכן ניתן להציג את הפרוטוטייפ שלכם במגוון דרכים כמו ציור התהליך מבריסטול ודבק, יצירת מסכים לדוגמא במחשב, הדפסת הדגמות במדפסת תלת מימד או כאפליקציה בסיסית. אופציה נוספת למיזמים המפתחים שירות שאין לו אלמנט פיזי היא להראות לנו את התהליך וחווית המשתמש בסרטון כמשחק תפקידים. אנו רוצים לראות מה אתם מייצרים וככל שהפרוטוטייפ שלכם יהיה מפותח יותר, כך ייטב. ביום השני של ההאקתון נערוך סשן שמטרתו תהיה לסייע לכם בפיתוח הפרוטוטייפ.

בהחלט. בהקאתון נרצה לקדם גם פרויקטים חברתיים המתמודדים עם האתגרים המוצגים. כמובן שעדיין נרצה לראות איך אתם מפתחים את הפרויקט החברתי שלכם שלכם באופן מיטבי, ועד כמה הפתרון שאתם מציעים אכן פותר את הבעיה. בצוות המנטורים שלנו יש מספר אנשים המגיעים מתוך העולם החברתי וישמחו לעזור לכם בפיתוח המיזם!

כן. הקאתון זה פתוח גם למי שכבר החלו לעבוד על פתרון.

בהחלט.

ביום ראשון בבוקר ה- 3.1.2020 נשלח לכל הצוותים המשתתפים טופס הרשמה לפגישות עם המנטורים! אנחנו מציעים לכם לתכנן מראש עם איזה מנטורים תרצו לקבוע לפי הרקעים והיכולות שלהם כדי שתוכלו לקבל את הסיוע המקסימלי במהלך ההאקתון.

דילוג לתוכן